ישראל לגרמניה, מדריך מס

סקירת תכנון הכוללת תושבות גרמנית, מס יציאה גרמני (Wegzugsbesteuerung) ואמנת המס ישראל-גרמניה.

סקירה כללית

גרמניה היא יעד פופולרי במיוחד בקרב ישראלים, בין היתר בשל מדיניות האשרות הנוחה לבעלי אזרחות גרמנית (כולל צאצאי ניצולי שואה ועולים גרמניים), איכות הבריאות והחינוך, ושוק העבודה המפותח. מנקודת מבט מס, גרמניה מציגה שני אתגרים ייחודיים: מיסוי על הכנסה עולמית לתושביה, ומס יציאה גרמני — Wegzugsbesteuerung — החל על מי שעוזב את גרמניה לאחר שנות תושבות ממושכות.


תושבות מס בגרמניה

בית קבע (Wohnsitz)

  • אדם שמחזיק בית זמין לשימוש אישי בגרמניה — אפילו חדר בדירה משותפת — ייחשב בדרך כלל תושב גרמניה
  • "זמין לשימוש" מפורש במובן רחב: מספיק שהחדר נשאר מוסדר ומחכה לאדם, גם ללא שכירות פורמלית
  • כניסה לתושבות מתרחשת ביום הקמת הבית בגרמניה

מרכז מגורים רגיל (Gewöhnlicher Aufenthalt)

  • שהייה של יותר מ-183 ימים בשנה קלנדרית בגרמניה מבססת תושבות, גם ללא בית קבע
  • הימים אינם חייבים להיות רצופים

השלכות תושבות גרמנית

  • Unbeschränkte Steuerpflicht (חבות מס בלתי-מוגבלת): תושב גרמני חייב על הכנסות עולמיות
  • שיעורי מס הכנסה בגרמניה: פרוגרסיביים, עד 45% (בתוספת Solidaritätszuschlag ו-Kirchensteuer במקרים רלוונטיים)
  • מע"מ (VAT/Mehrwertsteuer) חל גם הוא על עסקאות רבות

מס יציאה גרמני — Wegzugsbesteuerung

מהו?

Wegzugsbesteuerung הוא מס היציאה הגרמני — מנגנון הדומה לסעיף 100א הישראלי, המחייב את מי שעוזב את גרמניה בתשלום מס על רווחים שטרם מומשו ממניות בחברות גרמניות וזרות.

תנאי תחולה

  • 7 שנות חבות מס בלתי-מוגבלת בגרמניה במהלך 12 השנים האחרונות (לפני 2022: 10 מתוך 12 שנים)
  • אחזקה של לפחות 1% ממניות חברה (ציבורית או פרטית) בשלב כלשהו בחמש השנים שקדמו לעזיבה
  • הקחה מ-2022: הסף הורד מ-10 שנים ל-7 שנים, ומנגנוני הדחייה הוחמרו

חישוב המס

  • נכסי המניות נחשבים כנמכרים ביום העזיבה
  • הרווח = שווי שוק ביום העזיבה פחות עלות המקור
  • מוסה כDividendensteuer (מס על דיבידנד) — בשיעור אפקטיבי של כ-26.375% (Abgeltungsteuer)

תשלום ודחייה

  • ברירת מחדל: תשלום מיידי עם הגשת הדוח עבור שנת העזיבה
  • תשלומים בתשלומים: ניתן לבקש תשלום ב-עד 7 תשלומים שנתיים שווים, בכפוף לריבית ובטחונות
  • דחייה ב-5 שנים (בכפוף לתנאים) הייתה אפשרית בעבר — מוגבלת מאז 2022

אמנת המס ישראל-גרמניה

מה האמנה כוללת?

אמנת המס הדו-צדדית בין ישראל לגרמניה מסדירה:

  • שובר-שוויון לפי הסדר הסטנדרטי (בית קבע → אינטרסים חיוניים → מגורים רגיל → אזרחות)
  • דיבידנדים: ניכוי מקור מוגבל ל-25% לבעלי מניות קטנים, 10% לחברות ריבוניות
  • ריבית: ניכוי מקור מוגבל ל-15%
  • רווחי הון: כל מדינה ממסה רווחי הון ממניות חברות שלה

האמנה אינה מונעת את ה-Wegzugsbesteuerung

  • גרמניה גורסת כי Wegzugsbesteuerung הוא מס מקומי חוקי שאינו מנוגד לאמנה
  • ישראל עשויה לא להכיר במס הגרמני כ"מס זר" לצרכי זיכוי — שאלה שדורשת בחינה ספציפית
  • כפל מס אפשרי בהיעדר תיאום

שיקולי תכנון מרכזיים

  • מי שעוזב גרמניה לישראל: חשוף ל-Wegzugsbesteuerung אם עמד בתנאים. מומלץ לתכנן את מועד ומנגנון העזיבה
  • מי שעובר מישראל לגרמניה: כניסה לתושבות גרמנית מחייבת תכנון מניות ונכסים לפני ההגעה (לקבל step-up)
  • מס יציאה ישראלי: עוזב ישראל לגרמניה חשוף גם לסעיף 100א הישראלי — שני מסי יציאה אפשריים אם עתיד לעזוב את גרמניה לאחר מכן
  • Kirchensteuer (מס כנסייה): גרמנים רשומים כחברי כנסייה משלמים 8-9% נוסף על מס ההכנסה. ניתן לפרוש מהכנסייה (Kirchenaustritt)

רשימת פעולות לפני הכניסה לגרמניה

  • תעד את יום הכניסה לתושבות ואת בסיס העלות של כל נכסי ההון לצרכי step-up
  • טפל במס יציאה ישראלי לפני ניתוק התושבות הישראלית
  • הירשם כתושב (Anmeldung) בתוך 14 ימים ממועד הכניסה לדיור (חובה חוקית בגרמניה)
  • שכור Steuerberater (יועץ מס גרמני) עם ניסיון בישראלים
  • בדוק אם כדאי לפרוש מהכנסייה לצמצום מס כנסייה

חשוב: הן Wegzugsbesteuerung והן אינטראקציתו עם דיני המס הישראלי הם תחומים מורכבים הדורשים ייעוץ מקצועי בשתי המדינות. המידע באתר זה הוא כללי וחינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מקצועי. פנה לרואה חשבון גרמני (Steuerberater) ויועץ מס ישראלי לפני קבלת החלטות.